מאת: דר’ רולין מקארתי – מנהל חברת המחקר של  HeartMath Institute החברה המובילה בארה”ב למחקר וטיפול בהשפעת הלב על המוח וחבר פורום רופאים ומומחים בינ”ל לרפואה משלימה ואינטגרטיבית.

 

מחקרים מראים כי לחצים וחרדות שאינם  מווסתים רגשית, עלולים לחשוף אותנו למחלות ולהחליש את המערכת החיסונית שלנו. הרבה אנשים מודעים לכך שהלב מגיב לפקודות שהוא מקבל מהמוח אבל לא רבים יודעים שההשפעה היא דו כיוונית ושגם האותות שהלב שולח למוח משפיעים באופן משמעותי על תפקודו של המוח הן בעיבוד התהליכים רגשיים והן ממש בתפקוד הקוגניטיבי. המשמעות היא שהאותות שהלב שולח למוח משפיעים על יכולת שימת לב שלנו, על הפוקוס, הזיכרון, היכולת לפתרון בעיות ואפילו על המערכת החיסונית שלנו.

 

כבר באמצע המאה הקודמת נולדה הכרה בכך שהלב, הנתון בעומס-יתר תמידי בשל השפעות רגשיות ( כגון אלו שאנחנו חווים בימים אלו של מגיפת הקורונה) או מאמץ פיזי מופרז, סובל מליקויי תפקוד ונעשה פגיע למחלות.

עוררות רגשית שלילית במצבי לחץ וחרדה, המתוארת לרוב כדחק, מצוקה או סערת נפש, נמצאה קשורה למגוון מצבים פתולוגיים, לרבות יתר לחץ דם, אוטם שקט של שריר הלב מוות לבבי פתאומי, מחלה כלילית, הפרעות קצב לב, הפרעות שינה, תסמונת מטבולית, סוכרת, מחלות ניווניות של מערכת העצבים, תשישות והפרעות רבות אחרות. נמצא כי לחץ , חרדות ורגשות שליליים מגבירים את חומרת המחלה ומחמירים את הפרוגנוזה עבור אנשים הסובלים ממספר פתולוגיות שונות.

מאידך, רגשות חיוביים ומיומנויות של ויסות רגשות עצמי בצורה אפקטיבית נמצאו כמאריכי בריאות ומפחיתים באופן משמעותי תמותה בטרם עת. מנקודת מבט פסיכו-פיזיולוגית, יש לרגשות מקום מרכזי בחוויית הדחק. תחושות של חרדה, עצבנות, תסכול, חוסר שליטה, וחוסר אונים הן מה שאנו חווים למעשה כשאנו מתארים את עצמנו כשרויים בדחק. בין אם מדובר באי-נוחות קלה או בשינוי גדול בחיים, מצבים בחיים נחווים כמעוררי דחק במידה שהם מעוררים בנו רגשות כמו טרדה, עצבנות, חרדה והצפת רגשות.

תחושות חוזרות ונשנות של דאגה, חרדה, כעס, שיפוטיות, מרמור, קוצר רוח, הצפת רגשות וספק עצמי, גוזלות על פי רוב חלק ניכר מהאנרגיה שלנו ומקהות את חוויות חיי היומיום, ויש לטפל בהן כך שלא יצרכו את האנרגיה הנדרשת לתחזוקת הגוף ולא ישאירו אותו חשוף למחלות.

 

השפעת פעילות הלב על המוח נחקרה רבות ב-40 השנים האחרונות והמדענים של מכון heartmath למשל, בחנו איך תנאים רגשיים שונים שמשפיעים על פעילות הלב גם משפיעים על תפקוד המוח הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הרגשית. במחקרים אלו הוכח כי בזמן לחץ , חרדה ומחשבות שליליות פעימות הלב מגיבות בצורה לא מאורגנת והאותות הללו שמגיעים אל המוח מייצרים גם קושי קוגניטיבי שמתבטא בחוסר יכולת לחשוב בבהירות, פיזור מחשבה וכיוצ”ב וגם השפעה על העיבוד הרגשי של המוח שבעצם מגביר את החרדה והפחד. בהופכי של זה – רגשות חיוביים ואיזון רגשי , מייצרים פעימות לב סדורות ומרווחות שמעבירות אותות הרגעה למוח שגם מגבירות ערנות ופוקוס קוגניטיבי וגם מתגברות עיבוד רגשי של רגיעה.

 

חוסן ותחושת ויסות עצמי

הרגשות שלנו מוסיפים מרקם עשיר לחיינו והופכים את החוויה התודעתית לחוויית חיים משמעותית. רגשות קובעים מה חשוב לנו ומה מניע אותנו. הם מחברים אותנו לאנשים אחרים ונותנים לנו את האומץ לעשות מה שצריך לעשות, להעריך את ההצלחות שלנו, להגן על האנשים שאנו אוהבים ולתמוך בהם, ולנהוג בחמלה וטוב לב באלה הזקוקים לעזרתנו. רגשות הם גם הדבר שמאפשר לנו לחוות את הכאב והיגון של אובדן. ללא רגשות, החיים היו חסרי משמעות ותכלית.

רגשות וחוסן קרובים מאוד זה לזה, מפני שרגשות הם הגורמים העיקריים שמניעים רבים מהתהליכים הפיזיולוגיים החשובים המעורבים בוויסות אנרגיה. אנו מגדירים חוסן (resilience) בתור היכולת להיערך, להתאושש, ולהסתגל נוכח מצב של דחק, מצוקה, טראומה או אתגר. מכאן, אפוא, שאחד המפתחות לשמירה על בריאות טובה, תפקוד אופטימלי וחוסן, היא יכולתו של אדם לנהל את רגשותיו.

היכולת לבנות ולשמור על חוסן קשורה לניהול עצמי ולניצול יעיל של מקורות האנרגיה בארבעה תחומים: גופני, רגשי, מנטלי ורוחני (איור 2.1). חוסן גופני משתקף בעיקרו בגמישות, בסיבולת ובכוח פיזיים, ואילו חוסן רגשי משתקף ביכולת של ויסות עצמי, בדרגת הגמישות הרגשית, בראייה חיובית ובמערכות יחסים תומכות. חוסן מנטלי משתקף ביכולת לשמור על קשב וריכוז, בגמישות מנטלית, וביכולת להטמיע מספר נקודות מבט. חוסן רוחני קשור באופן טיפוסי במחויבות לערכי ליבה, אינטואיציה, וסובלנות לערכים ולאמונות של הזולת.

רמת חוסן גבוהה ויכולת וויסות עצמי של לחצים חשובה לא רק על מנת להתאושש ממצבים מאתגרים, אלא גם כדי למנוע תגובות דחק מיותרות (תסכול, קוצר רוח, חרדה), המובילות לעתים קרובות לבזבוז של אנרגיה וזמן ומרוקנות את המשאבים הגופניים והפסיכולוגיים שלנו ובכך חושפים את הגוף למחלות.

אנו מתחילים להבין בריאות לא כהיעדר מחלה, אלא כתהליך שבאמצעותו אנשים שומרים על תחושת הלכידות שלהם (כלומר, התחושה שהחיים מובנים להם, ניתנים לניהול, ובעלי משמעות) ועל היכולת לתפקד נוכח שינויים בעצמם וביחסיהם עם הסביבה.

הוכח כי עבודה ריגשית שאנו עושים לוויסות רגשותינו ולהפחתת החרדות והלחצים יכולים להניב שיפורים נרחבים בהגברה או בחיזוק של החוסן הגופני והנפשי, בדומה לתהליך של חיזוק שריר, ולגרום לכךשנהיה פחות פגיעים להתרוקנות אנרגיה של הרזרבות הפנימיות שלנו ופחות חשופים לפגיעת מחלות.

גוף הולך וגדל של ראיות מדעיות משכנעות מצביע על הזיקה בין ניהול רגשי של קשיים מנטליים ורגשיים, ובריאות פיזיולוגית ארוכת טווח. תוכלו לקרוא אליהם בהרחבה בלינק המצורף: https://bit.ly/2ZebVQR

 

המחקר שלנו מצביע על כך שהמפתח לאינטגרציה המוצלחת בין השכל לרגש טמון בהגברת המודעות העצמית הרגשית של האדם ובלכידות, דהיינו התפקוד ההרמוני והאינטראקציה בין המערכות העצביות העומדות בבסיס החוויה הקוגניטיבית והרגשית.

מדענים יודעים היום שקצב פעימות הלב – גם בלב בריא וגם במצב מנוחה – אינו קבוע אלא משתנה. השוני הזה בין פעימות הלב נקרה heart rate variability) HRV) והוא נובע מהפעילות הסינרגטית של שני הענפים במערכת העצבים האוטונומית (ANS) שהיא החלק במערכת העצבים שאחראי על רוב הפעולות הפנימיות של הגוף. המערכת הסימפטטית פועלת כדי להגביר את דפיקות הלב ואילו המערכת הפארסימפטטית מאיטה אותן והן מגיבות כל העת בכדי לייצר פעילות אופטימלית של מערכת הלב וכלי הדם תוך כדי תגובה לתהליכים שקורים בתוך הגוף ומחוצה לו.

מדידת ה HRV מאפשרת “הצצה” לתפקוד ולאיזון של מערכת העצבים ומדענים מייחסים לו חשיבות רבה לניבוי בריאותו והחוסן הנפשי והגופני של האדם. כך כשאנחנו צעירים ה HRV שלנו יהיה גבוה יותר מאשר בתהליך ההזדקנות. וכשאנחנו מזהים מדד HRV נמוך מדי שאינו קשור לגיל, זה יהיה בדרך כלל סימן למחלה או חולשה של הגוף.

מחקרים מראים שהרגשות והמטענים הנפשיים שלנו הם אחד מהפקטורים החזקים ביותר בהשפעתם על ה HRV – ככל שנפתח רגשות מלחיצים כגון כעס, תסכול וחרדה כך קצב פעימות הלב שלנו יגבר ויהיה בלתי סדיר וישפיע על חוסר סינכרון בין שני הענפים של מערכת העצבים ( בדומה לנהיגה ברכב שבה רגל אחת לוחצת פול גז והרגל השניה לוחצת על הברקס – התוצאה תהיה שמיחד נבזבז הרבה דלק ומאידך לא נתקדם עם הרכב). בדומה לרכב, כך גם גוף האדם במקרה של מחשבות ורגשות שליליים, צורך הרבה מאוד אנרגיה ופועל באופן לא יעיל שמחליש אותו וחושף אותו למחלות. ואילו בכיוון ההפוך, רגשות חיוביים כמו שימחה, אהבה והצלחה מייצרים קצב פעימות לב מאורגן ומשפיעים לטובה על הסנכרון בין שני ענפי מערכת העצבים כך שהגוף שלנו מתפקד ביעילות ומשיג השגים גבוהים בהרבה ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר.

 

המצב הזה של איזון גם ברמה הפסיכולוגית וגם ברמה הפיזיולוגית אינו דומה בשום צורה למצב של רגיעה ושלווה, ההפך, מדובר במצב של חיוניות ואנרגיה גבוהה שמאפשרים פעילות גופנית ונפשית מאוזנת וביעילות קוגניטיבית גבוהה יותר ועיבוד רגשי חיובי יותר ומאפשרים לגוף להיות חסין יותר ובריא יותר.

מכיוון שרגשות משפיעים השפעה כה חזקה על הפעילות ההכרתית, התערבות במישור הרגשי היא לרוב הדרך היעילה ביותר לגרום לשינוי בדפוסים ובתהליכים המנטליים. המחקר שלנו מדגים כי יישום טכניקות של ויסות עצמי רגשי לצד השימוש בטכנולוגיה מסייעת (emWave®, Inner Balance™) יכולים לעזור לאנשים לייצר תיאום רב יותר בין הלב, השכל והרגשות. תיאום טוב יותר מתקשר לשיפורים בקבלת החלטות, יצירתיות, יכולת הקשבה, זמני תגובה וקואורדינציה, וצלילות מנטלית.

השאירו פרטים ונחזור אליכם:

למידע נוסף והרשמה לסדנאות שלנו
אנא מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן